אומנים וידאו קליפים מוזיקה-GPD חוגים וסדנאות ליצנות רפואית מופעים אודותינו
 
 
 
   
 

ליצנות וליצנות רפואית
גשר בין כאב לתקווה - שמחה בבית מעבר חדש לילדים אשר הוצאו מבתיהם

 
תעודת הכשרה - רופאי חלום

 
ליצנות וליצנות רפואית

ליצנות רפואית הוא תחום חדש ברפואה בבתי החולים, במוסדות ובמרכזים רפואיים שמבוצע על ידי "ליצנים רפואיים"או "ג'ילולוגים" - המתקשרים, מצחיקים, משמחים ומעודדים את החולים והמטופלים לצורך שיפור באיכות חייהם, בתפקודם ובמצבם .

ליצנים רפואיים מקצועיים החלו לעבוד בבתי חולים בניו יורק בשנת 1986 במסגרת תוכנית שנקראה "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול", שהוקמה על ידי מייקל כריסטנסן. כריסטנסן טבע את המשפט: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם". אחד ממיסדי הענף הוא פאץ' אדאמס, שב-1972 הקים עם עמיתיו מוסד לטיפול בשיטה הליצנות בווירג'יניה. כיום פועלים ליצנים רפואיים באוסטרליה, ארצות הברית, קנדה, ישראל ובכל רחבי אירופה והעולם המערבי.

הליצנים הרפואיים נקראים בשמות שונים: לעיתים משתמשים בכינוי "רופאים ליצנים", על אף שאינם רופאים. בישראל הם נקראים "ליצנים רפואיים" או "ג'לולוגים", ובאירופה בשמות שונים, לדוגמה, "ליצנים מיוחדים", "ליצני בתי חולים" בצרפתית, ו"ליצנים קליניים" בהולנדית.

הליצנים הרפואיים דואגים לשיפור הצרכים הנפשיים והחברתיים של החולים המאושפזים. הם מסיחים את דעת החולים לפני ובמשך תהליכים כואבים ומפחידים, ועוזרים להם להסתגל לשגרה שונה מזו הנתפסת כבית החולים הרגיל המוכר המאיים והמנוכר. אווירת הכיף והצחוק עוזרת להשכיח מן החולים לרגע את מחלתם ולהפיג את המתחים אשר בהם המטופלים מצויים. הליצנים הרפואיים משתמשים בכישוריהם כגון: קסמים, פיסול בלונים, פנטומימה,סיפור סיפורים, משחקים, מופעים, שירים ועוד, על מנת לספק לילדים מנות שמחה וצחוק שתעזורנה להם להתמודד עם הרגשות שהם עלולים לחוות בזמן השהיה בבית החולים - הפחד, הדאגה, הבדידות והשיעמום. כמוכן ידועה השפעתה של מחשבה חיובית על מצבו הבריאותי של האדם, ומצבו הפסיכוסומטי.

השימוש בהומור כאמצעי להקלה על החולה משייך את הליצנות הרפואית לתחום הרפואה המשלימה. הכוח המרפא של ההומור והצחוק הוכח במספר מחקרים כמסייע להרפיה, מפחית כאב באמצעות ייצור חומרים אשר הגוף מייצר במהלך הפעילות המוגברת של תאי המוח בשעת צחוק, כגון אנדורפין, המסייע למערכת החיסון על ידי הגדלת מספר תאי הלימפוציט T והפחתת הנסיוב קורטיזול בדם, עוזר לעידוד השקפה חיובית והתמודדת עם מצבים קשים. בנוסף הוכח כי ההומור מגביר את סיכויי העמידה בתהליכים רפואיים שונים ומאיץ את קצב החלמת המטופל.

ד"ר פריי מסביר את הצחוק כ"התנסות מלאה של הגוף כולו", שבה משתתפות מערכות הגוף העיקריות, כגון השרירים, העצבים והלב. ההתנסות הגופנית הזאת מביאה לתחושה של רוגע ושלווה.

מעגל בתי חולים המעסיקים ליצנים רפואיים כעובדים מן המניין מתרחב, ועבודת הליצן הרפואי הוכחה כהצלחה לא רק במחלקות הילדים, ולא רק בבתי החולים . מגמה נוספת היא להשתמש בליצנות רפואית לא רק בבתי חולים קלאסיים אלה גם בבתי אבות ובמוסדות לחוסים אשר זקוקים לאותם חיזוקים שלהם זקוקים מטופלים רגילים וחולים לפני ואחרי טיפולים וניתוחים שונים.

ליצנים רפואיים המבקרים בבתי החולים משמחים את המטופלים ומסייעים לצוות הרפואי בטיפול, ומנסים להעלות חיוכים במקום שהכי צריך אותם. הליצנים הרפואיים רואים בתפקידם שליחות רצינית ואחראית ולא רק צחוק לשם בדיחות הדעת - כבידור.

ערכו של חיוך לא יסולא בפז, קל וחומר כשמדובר בחיוך על פניו של כל אדם חולה ובוודאי כשמדובר בחיוך על פניו של ילד ובוודאי ובוודאי של ילד חולה. גם המעגל הקרוב של החולה, המשפחה והחברים צמאים לשמחה ועידוד. כל חיוך שניתן להעלות בסביבתו של החולה יכול רק להועיל לו ולקרובים לו.

ישנם ילדים שהרופאים אינם מסוגלים לשכנע אותם לקבל זריקה, לבלוע תרופה או לעשות פיזיותרפיה, אך מוכנים לעשות זאת עם נוכחותו המרגיעה של הליצן הרפואי.

כל מי מביננו שהוא הורה לילד יודע כמה טראומתי הוא עבורם כל ביקור אצל רופא . קל וחומר שמדובר בילדים המאושפזים בבית חולים ונאלצים לעבור טיפולים ובדיקות קשות. כאן נכנסים לתמונה הליצנים הרפואיים. בשמחת אין קץ לצד רגישות והקשבה לילדים ובאותו הזמן לנהוג בזהירות המירבית שלא להפריע את עבודתו של הצוות הרפואי. רופאים ואחיות שהיו סקפטיים מאד לגבי הרעיון עמדו פעורי פה נוכח השינוי שחל במטופליהם לאחר ביקורו הקבוע של הליצן הרפואי.

ילדים מגיבים על מחלותיהם בתחושת אבל ואובדן. תחילה בולטת תחושת הפחד, לאחר מכן תופיע נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם יותר. תחול רגרסיה בדיבור, בהליכה ובשליטה על צרכים, יצוצו פחדים מפני מוות, הפרעות בשינה ובאכילה, התקפי דיכאון ומצבי רוח משתנים, פחדים פרימיטיביים, חוסר אונים, מצבים כפייתיים והיפוכונדרים. ילדים רבים מפרשים את מחלתם כסוג של ענישה. הם היו "רעים" והכאב, הטיפולים, ההתנתקות, החולשה ושאר הסימפטומים הם עונש על כך. ילדים צעירים יותר עלולים לפרש כל זאת כדחייה מצד הוריהם. ההגבלה על התנועה יוצרת מצב שבו אין אפשרות מספקת לפורקן הגירויים ושחרור מתוקפנות. ההגבלה על המזון גורמת לילדים מסוימים להרגשה שהם דחויים ובלתי אהובים. שלב נוסף שעוברים ילדים רבים הוא שלב הניתוח. בנוסף לחוויות האובייקטיביות הנקשרות לניתוח, מתגברת אצל הילד חרדה הנובעת מדמיונות שמעורר אצלו הניתוח, כגון: הפחד לא להתעורר בסיום הניתוח. בשלב ההחלמה מתאפשרת הסתגלות וניסיון לשליטה במצב. בשלב זה באים לידי ביטוי כוחות האישיות הטרום מחלתיים.

הילד המאושפז נעקר, שלא מרצונו, מהסביבה המוכרת לו, ועובר לסביבה זרה בעלת חוקיות אחרת. ההתמודדות היא כפולה: התמודדות עם חווית העקירה מהמוכר, הבטוח והאהוב, חווית הגעגוע הביתה עבור הילד בית החולים הוא מערכת חדשה שאת שפתה, תושביה ומנהגיה אינו מכיר. הצוות הרפואי מסתובב במדים, והחולים לבושים בפיג'מות (איבוד זהות) – זה מגביר את תחושת הזרות ומביא לתחושת בדידות. המכשירים המצפצפים וריח התרופות הלא מוכר מגבירים את החרדה. גם חיי היום יום בבית חולים שונים מהמוכר לילד: שעות האכילה והמזון המוגש, האכילה במיטה, שעות השינה והקימה, החדר המשותף למספר ילדים, עשיית הצרכים לסיר או בקבוק. גם המותר והאסור שונים מאלה שהורגל אליהם הילד במסגרת הטבעית שלו. אין פלא, אם כן, שבתקופה הראשונה לשהותו בבית חולים הילד המום, מבולבל ומפוחד.

טיפולי פוריות גורמים לזוגות ובעיקר לנשים שעוברות אותם ללחצים רבים. מסתבר, שרוגע וצחוק הינם פרמטרים חשובים להצלחת הטיפול. ד"ר שבח פרידלר, סגן מנהל היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי אסף הרופא ומומחה לפוריות, מסיים בימים אלה מחקר בנושא, אשר פורסם לראשונה בדוקטורס. המחקר בדק את ההשפעות הפיזיולוגיות של הצחוק על נשים שעוברות טיפולי פוריות, ומסקנתו היא כי יש קשר בין רוגע לסיכויים להיכנס להריון.

במחקר נבדקו 100 נשים שפגשו ליצן רפואי לאחר שעברו טיפול להחזרת עוברים. במקביל, עברו 100 נשים אחרות טיפול זהה, מבלי לפגוש ליצן רפואי. כל הנשים המשיכו לאחר מכן בשגרת היום הרגילה (והמלחיצה) שלהן. תוצאות המחקר הראו כי שיעור ההריונות בקרב הנשים שפגשו ליצן רפואי היה גבוה ב-15% מקבוצת הנשים שלא נפגשה עימו. הנשים נחשפו כ-15 דקות לליצן הרפואי לאחר שסיימו את הטיפול. ד"ר פרידלר מסביר, כי "במשך 3 חודשים בנינו את הדרך הנכונה לפנות לנשים כדי לגרום להן לחייך ולהיות רגועות. בסופו של דבר הליצן הרפואי הגיע בתחפושת של שף ובמהלך המפגש, בין היתר, הוא סיפר בדיחות וביצע קסמים". עוד הוא מוסיף: "הבנו שדמות של ליצן עם אף אדום לא מתאימה לנשים, ולכן החלטנו למצוא דמות מתאימה יותר".

לדברי ד"ר פרידלר, "תחום הליצנות הרפואית הינו תחום צעיר מאד יחסית והשימוש בו הוא בעיקר עם ילדים. עדיין אין מספיק מחקרים על תחום זה, אך ישנם מספר מחקרים המרמזים על קשר בין הומור ובריאות. על תחום הליצנות הרפואית להיות מוכר, כדי שאנשים יוכשרו כראוי וכדי שהתחום יהיה מבוקר. ידוע שהצחוק מפעיל מנגנון בגוף שמשפיע על המערכת החיסונית ומערכת לב-ריאה, ויש קשר אמיתי בין צחוק לרפואה".

הילד חרד לפני ניתוח? חפשו מוקיון: חוקרים באיטליה מצאו כי ליצנים רפואיים, נישה ההולכת ותופסת תאוצה גם בבתי החולים בישראל, מצליחים להפחית את חששות הילדים והחרדה שלהם לפני ניתוח. המחקר פורסם בכתב העת Pediatrics לרפואת ילדים.

כ-60% מהילדים לפני ניתוח סובלים מחרדה ניכרת. זו באה לידי ביטוי כבר בשלב שבו הילד מועבר לחדר ההמתנה, לפני תחילת פעולת ההרדמה. בראשית

במחקר חדש שנערך בבית החולים לילדים בפירנצה שבאיטליה ביקשו הרופאים לבדוק אם שילוב של ליצנים רפואיים בשלב הראשוני של ההרדמה משפיע על מידת החרדה של הילד. במחקר הנוכחי נבדקו 40 ילדים בגילאי 5 עד 12 שחולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה הרדמה והשנייה קיבלה טיפול משולב של הרדמה וליווי של ליצן רפואי. הצוות הרפואי מילא שאלונים שהעריכו את רמות החרדה של הילד.תוצאות המחקר מצאו שבעוד שבקבוצת הביקורת נרשמה עלייה משמעותית ברמת החרדה של הילד, בין חדר ההמתנה לחדר הניתוח, מידת החרדה נותרה בעינה ולא עלתה אצל הילדים שלוו על ידי ליצן רפואי. החוקרים הסיקו שהטיפול להפחתת חרדה בסיועו של ליצן רפואי יעיל.

 

   
 
 
 
אומנים וידאו קליפים מוזיקה-GPD חוגים וסדנאות ליצנות רפואית מופעים אודותינו
שחר הפקות
 
עיצוב: יעל יפה ודקל מועלם | הוקם על-ידי סטודיו דקל - עיצוב אתרים   כל הזכויות שמורות לשחר הפקות